העולם השקוף או מה הם יודעים עלינו

מאת: אפרת אומיאל פדידה, עו"ד L.L.M

בשנות ה 70 וה 80 נהגו להגן חייהם הפרטיים ופרטיותם בקנאות. אני זוכרת שהורי היו מספרים בסודי סודות למי הם מצביעים בבחירות והעבירו לנו באופן חד משמעי את המסר שלא לספר על כך לאף אחד בשום פנים ואופן. ההשתייכות המפלגתית היתה נושא אשר יכול היה להרוס לאנשים קריירות אם הצביעו למפלגה הלא נכונה.
איין ראנד מנסה להמחיש את הפרובוקטיביות של גבורת הספר כמעיין המתגבר דומיניק פרנקון, בכך שהיא גרה לבדה בדירה עשויה מזכוכית באמצע ניו-יורק. העלילה המתרחשת בשנות ה 20 של המאה הקודמת מעבירה את המסר באופן ברור. דירה מזכוכית מאפשרת לכולם לראות כל פינה בה וכל מעשה של בעלת הבית.

היום אנחנו נמצאים בעידן בו חיינו הופכים שקופים יותר ויותר לציבור, עידן בו שיתוף המידע הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, בין אם מדובר על סטטוס של מה אנו עושים ברגע זה או מה אנחנו חושבים, תמונות מכל אירוע בחיינו או הגיגים ממעמקי נפשנו. בחיפוש קל ביותר של שמנו בגוגל ניתן לקבל מידע רב עלינו, על פרטינו האישיים וכל דבר או נושא בו היינו מעורבים אשר עלה ופורסם ברשת האינטרנט.

אנו יוצאים מנקודת הנחה כי ידוע לנו בדבר כל המידע שהמפורסם, מאחר ונידבנו אותו לעולם מרצון. אולם למעשה, מה שרוב האנשים אינם מודעים לו היא העובדה שקיים מידע רב הנאגר ונצבר עלינו ולא תמיד ידוע לנו לאן אותו מידע מגיע, לידי מי ולאיזו מטרה.
בעידן הגוגל, הפייסבוק, הסלולר והאפליקציות, נדמה לנו לפעמים שאנו נמצאים בעולם שכולו טוב אשר מלא באנשים שכל מטרתם בחיים היא לפתח עבורינו כלים חינמיים אשר יקלו עלינו להתמודד עם אתגרים שונים. משעמם לך? משחק מהיר ומהנה של Angry birds או Fruit Ninja יפיג את השעמום ויעניק לך שעות של עונג ושכחה.
רוצה לדעת אם יש פקק בדרך הביתה? אפליקציית ה Waze תעזור לך למצוא את המסלול המהיר והקצר ביותר לעקוף את כולם. לא מבין מילה באנגלית? Google Translate תעזור לך לתרגם כל מסמך באנגלית לעברית, אמנם מעט צולעת, אבל בהחלט קריאה לצורך הבנה בסיסית.
מרגישה בודדה וחסרת חברים? תוכלי להיכנס לרשת החברתית Facebook ולהתחבר שם עם מליונים אנשים ברחבי העולם ומובטח לך שלעולם לא תחושי בודדה עוד.
כלים אלו ועוד רבים אחרים, ניתנים לנו לכאורה ללא תשלום ובאופן חופשי לחלוטין. רק הורד והתחל להשתמש. אולם למעשה המחיר אותו אנו משלמים, לעיתים מבלי ידיעתנו, הוא מחיר הפרטיות שלנו. פרטים רבים על חיינו, אופן גלישתנו ברשת והעדפות הקניה שלנו נרשמים ונאגרים אצל מפתחי אפליקציות כאלה ואחרים אשר לעיתים מצליבים את המידע עם מידע שקבלו מחברינו או מאפליקציות אחרות על מנת לקבל תמונה שלמה יותר עלינו. כל זאת מבלי ידיעתינו ומבלי הסכמתנו. כך לדוגמא האפליקציה הישראלית החינמית MEZEZE שבה ניתן היה לגלות מי התקשר אליך ממספר חסום, התגלה כי האפליקציה מורידה את ספר הטלפונים למאגר מידע, משווה שמות ומספרי טלפון הנמצאים אצל כל המשתמשים וכך מצליחה לקבל תמונה מלאה על שמותיהם. אם למשל בטלפון שלי מספרה של אחותי מופיעה תחת השם "אחותי" ואצל בעלי הוא מופיע תחת "גיסתי" ואצל החבר של אחותי היא מופיע בשם "מאמי שלי" ואצל חברה שלה כ "רחל כהן" האפליקציה תשווה את המספר עם כל השמות ובסוף תגיע לשם רחל כהן עבור המספר הזה. בינואר 2011, יצאה אזהרה ממשטרת ישראל שלא להוריד תוכנה זו מאחר ולא ידוע מי מחזיק במאגר המידע ולאילו צרכים. אולם, לא בכל המקרים המשטרה יודעת להזהיר אותנו לפני השימוש.

מאגר המידע עלינו מצטבר גם אצל חברות הסלולר. באירופה קיימת דירקטיבה משנת 2006 אשר מחייבת את כל מפעילי הסלולר לשמור את כל המידע על הלקוחות לתקופה של חצי שנה לפחות ושנתיים לכל היותר. בסרטון מפורט מספר הפוליטיקאי הגרמני מאלט שפיץ כיצד החליט לברר מה חברת הסלולר שלו יודעת עליו ובקש לקבל מהם את המידע שצברו עליו בחצי השנה האחרונה. החברה התחמקה שוב ושוב ורק לאחר מאבק משפטי הגיע שפיץ לפשרה והדיסק עם כל המידע הגיע לידיו. בתחילה הכל נראה כמו עשרות אלפי רשימות של נתונים, אולם כאשר מיפה את הנתונים באמצעות מתכנת, יצר מפה גרפית של המידע וגילה כי הנתונים מאפשרים לעקוב אחרי כל רגע בחייו בחצי שנה האחרונה, כולל מסלול הנסיעה המדוייק שלו כל בוקר לעבודה, כמה פעמים התקשר בדרך, למי וכמה זמן דיבר. כאשר מסתכלים על התמונה באופן רחב יותר ניתן להבין כי חברות הסלולר מחזיקות בידן מאגר מידע עצום אשר בהגיעו לידיים הלא נכונות עשוי לגרום לנו נזקים שקשה להעלות על הדעת.

בישראל החוק קובע כי המשטרה יכולה לקבל מידע זה מחברות הסלולר רק במקרה של חקירה של פשע או עבירת סמים חמורה. אולם בפועל, קיימות בשוק תוכנות שונות כדוגמת השירות אותו מעניקה חברת World Tracker (כרגע בבריטניה בלבד) מדובר בשירות מעקב סלולרי חינמי ופתוח אותו ניתן להוריד מהרשת. הישום שולח לחבר אחריו הינך מעוניין לעקוב הודעת SMS וכאשר הוא מאשר אותה אתה יכול לעקוב אחרי הסלולר שלו באופן מלא כולל מיקומו המדוייק.
בישראל ניתן להשיג תוכנה בשם ספייפון Spyphone, אותה ניתן לרכוש מחברות המספקות ציוד לבילוש ומעקב, המאפשרת להאזין לשיחות של אחרים בטלפון הנייד.

בנוסף לכל המידע הנצבר עלינו בחברות הסלולר, גם בעלי הרשתות החברתיות והאפליקציות אוספים עלינו מידע אינסופי. עיתון הוול סטריט ג'ורנל Wall Street Journal ערך לאחרונה מחקר מרתק בשם "מה הם יודעים?" What they Know המחקר בדק 101 אפליקציות פופולריות במספר פרמטרים של מאגר מידע עלינו וכן האם האפליקציה משתפת את המידע עם צדדי ג'.
המסמך בנוי כטבלה ברורה וגרפית מאוד אשר ממנה ניתן לקבל נתונים על האפליקציה החביבות עלינו ומהי רמת החשיפה שהמידע שלנו מקבל בעת השימוש בהן. לדוגמא: מהמחקר עולה כי בעת השימוש באפליקציה הפופולרית של פייסבוק לסלולר אנו מאפשרים לבעלי האפליקציה גישה לנתונים הבאים עלינו: שם משתמש וסיסמא, רשימת אנשי קשר והמיקום שלנו. כמו כן היא מאפשרת גם לצדדים שלישיים לקבל מידע זה.
המשחק הפופולארי אנגרי בירדס מקבל מאיתנו מידע על שם משתמש וסיסמא, רשימת אנשי קשר, המיקום שלנו וכן המספר המזהה של הטלפון שלנו. אולם כרגע, על פי המחקר, האפליקציה שומרת את המידע לעצמה ואינה משתפת צדדים שלישיים במידע זה.
חובבי הספורט ישמחו ודאי לדעת כי האפליקציה ESPN ScoreCenter משתפת עם צדדים שלישיים את שם המשתמש והסיסמא, המיקום שלנו ומספר הזיהוי של הטלפון שלנו.
המחקר בדק גם מידע הנאסף מגולשים באתרי משחקים לילדים וכן ב 50 אתרי האינטרנט הפופולריים ביותר. הממצאים מדאיגים נראה כי הפרטיות שלנו ברשת הולכת ומתפוגגת, אף ללא ידיעתנו.
כדי לחזק את חששותינו, הרשתות החברתיות והאפליקציות מתחילות להשתמש במידע על מנת לדוור לנו פרסומים בדרכים שונות. לדוגמא: לאחרונה הוגשה לבית המשפט בישראל לאישור תובענה ייצוגית בסך 900,000 ש"ח כנגד הרשת החברתית פייסבוק על ששלחה לחברים ברשת פרסום בסמס, הקורא להם לצפות בתמונות של חברים מהרשת או פרסומים אחרים בניגוד לחוק הספאם, כך לטענת המבקשות. המבקשות טוענות כי פייסבוק השתמשה בנתונים שלהן מבלי שנתנו לה אותם ומבלי הסכמתן. בפני בית המשפט תעמוד בין השאר השאלה האם עצם השימוש ברשת החברתית ובאפליקציה מהווה הסכמה המאפשרת לפייסבוק להשתמש במידע שצברה על המשתמשים כאוות נפשה?

סוגיית החדירה לפרטיות בעידן שלנו הינה סוגיה מהותית המעלה תהיות רבות לגבי זכותינו לפרטיות. האם עלינו פשוט להרים ידיים ולהיכנע לעובדה שאנו הולכים ועוברים לחיים בעולם שקוף שבו הכל ידוע, הכל חשוף ולא נותר לנו אלא להשלים עם כך?