Tag Archives: אפי פדידה

ג' מנחת סדנאות מומחית בתחומה נדהמה לגלות כי ר' שהשתתפה בסדנה שלה העתיקה אחד לאחד את כל החומרים מהסדנה וכעת משתמשת בהם בעצמה בסדנאות אותן היא מנחה. נסערת וכועסת כתבה ג' פוסט בפורום בעלי עסקים, אולם התגובות היו מיאשות עוד יותר. האם הכל פרוץ, הכל מותר ואין גבולות חוקיים בשיווק?

מאת: עו"ד אפרת אומיאל פדידה

בעלי עסקים קטנים נתקלים לא פעם, במהלך הניהול השוטף של העסק, במקרים משפטיים כאלה ואחרים מול לקוחות, קולגות, וספקים.

אולם ברוב המקרים בוחרים שלא לפעול משפטית בשל העלויות הכספיות והרגשיות הכרוכות בכך. לצערי, מערכת המשפט שמטרתה היא להגן על מקרים של הפרת חוזה, הפרת זכויות יוצרים, לשון הרע ועוד נושאים האופיינים לניהול עסקים, אינה עומדת בעומס הפניות, ההליכים מאוד ארוכים ומסורבלים ובסופו של דבר מסתיימים הרבה פעמים בפשרה מאכזבת לשני הצדדים.

הבעיה אינה נעוצה בחוק עצמו, שדווקא מכיל סעיפים רבים המגנים בחוקים שונים מפני הפרות חוזה, עוולות מסחריות, פגיעה במוניטין, גניבת סוד מסחרי, הפרת זכויות יוצרים ועוד. התגובות שג' קבלה בפורום היו מייאשות מאחר ומצד אחד היתה הזדהות "גם לי זה קרה" אחרות היו " תתבעי אותה! מלווה בהמלצה על עו"ד "תותח" שיוכל לטפל בסוגיה" והיו כאלה שאמרו " תתעלמי זו מחמאה שמעתיקים ממך" או המתסכל ביותר " עזבי אל תתעסקי עם זה, זה יקר, מעצבן ורק יגרום לך יותר סבל".

אז מה עושים? מתעלמים? הרי ככל שיותר ויותר בעלי עסקים יתעלמו מהמקרים הללו, הם ילכו ויתעצמו עד שיקשה עלינו מאוד לנהל עסקים וזה בודאי יפגע בתחרות ההוגנת.

הבא נתחיל מהחוק; חוק זכות יוצרים תשס"ח-2007 מגן על כל החומרים הכתובים ומועברים בסדנה כיצירה מקורית אשר אסור להעתיק או לשכפל אותה. כדי לזכות בהגנה יש כמובן לתעד את החומרים ולהוכיח כי ג' היא היוצרת המקורית שלהם ולא העתיקה אותם מאחרים.

מומלץ להכין חומרים כתובים, מוקלטים או מצולמים של הסדנה ולשלוח אותם לעצמכם באמצעות דוא"ל, על מנת שתהיה הוכחה למועד יצירתם.

חשוב לדעת שלא צריך לרשום את זכויות היוצרים בשום מקום וההגנה היא אוטומטית על כל יצירה מקורית. אולם, אם מדובר רק ברעיון, למשל רעיון לפתח סדנה בתחום מסוים, אין הגנה על הרעיון, רק על המימוש שלו. זאת אומרת על מסמך כתוב למשל, המתאר את אופן הביצוע של הסדנה והחומרים שיועברו בה.

דבר נוסף הוא הפרה של זכות הנקראית "זכות מוסרית". זו הזכות של היוצר ששמו יופיע על היצירה. כשאתם לא מציינים מי היוצר, אתם מפרים גם זכות זו ואז ההפרה גדולה יותר.

מה יכולה ג' לעשות? כמובן שלפנות לר' במכתב רשמי (לפני מכתב מעו"ד) ולדרוש ממנה להפסיק להעתיק ולהפיץ את החומרים וכן להתריע, כי במידה ולא תחדל, תפנה ג' לטיפול משפטי.

לצערי, ברוב המקרים, בעלי העסקים המפרים פשוט מתעלמים ממכתב כזה (התופעה נפוצה גם בהתנהלות מול חברות גדולות) ואז אין ברירה אלא לפנות במכתב מעורך דין.

גם כאן העניין לא פשוט מאחר ולא כל המכתבים מעורכי דין זהים.

איך יודעים שעורך דין כתב לכם מכתב טוב ואפקטיבי? המכתב צריך לכלול את העובדות הנטענות בצירוף מספר מסמכים או התכתבויות המעידות על השתלשלות העניינים ( למשל טופס הרשמה ותשלום לסדנה של ג'), טענות משפטיות וציטוטי החוקים והסעיפים הרלוונטים. רצוי שתהיה במכתב הצעה לפשרה בטרם נקיטת הליך משפטי, על מנת לאפשר לצד השני "לרדת מהעץ" ולתקן את ההפרה, בעלות קטנה יותר מאשר יאלץ לשלם בעתיד, לו יגיע הנושא לפתחו של בית המשפט.

חשוב לציין כי הפיצוי הכספי הקבוע בחוק על הפרת זכות יוצרים, ללא הוכחת כל נזק, הוא עד 100,000 ₪! רוב בעלי העסקים יעדיפו להימנע מתביעה כזו, אם הם סבורים כי אתם רציניים ולא תהססו לפעול בנושא.

אולם, יש גם עקשנים. כאלה הבטוחים בצדקתם ואינם מוכנים להתפשר לפני.

במידה ו ר' היא אחת מאלה, לא תיוותר בידי ג' ברירה והיא תוכל להגיש נגדה תביעה בבית המשפט.

גם כאן קיימות שתי אפשרויות; תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ותביעה בבית משפט רגיל.

בבית המשפט לתביעות קטנות סכום התביעה יכול להיות עד 33,400 ₪ בלבד ואין אפשרות להיות מיוצג על ידי עו"ד. הדבר מוזיל כמובן את עלויות ההתדיינות. גם האגרה היא רק אחוז אחד מסכום התביעה בשונה מ 2.5% בבית משפט רגיל.

כמו כן, לתביעה מצרפים את כל ההוכחות ומתקיים דיון אחד בלבד, אשר בסופו ניתן פסק דין. היתרונות של ההליך שהוא מהיר יחסית, אולם לא ניתן להעלות סוגיות הדורשות הוכחות מורכבות, כי במקרה כזה התובע עלול למצוא את עצמו מועבר, על ידי השופט, לבית משפט רגיל (השלום או המחוזי בהתאם לעניין). בנוסף הפיצוי הנקבע בפסקי הדין בתביעות להפרת זכויות יוצרים בבית המשפט לתביעות קטנות, הינו נמוך משמעותית מהפיצוי אשר ניתן לקבל בבית משפט רגיל. אולם שם כאמור גם ההוצאות גדולות יותר.

בבית משפט רגיל כבר צריך יצוג של עו"ד, אם כי על פי חוק, אתם גם יכולים לייצג את עצמכם. אולם יש אמרה ידועה בקרב עוה"ד: "עו"ד המייצג את עצמו מייצג טיפש" ולכן לא מומלץ לייצג את עצמכם ולא משנה מהי השכלתכם.

הליך בבית משפט יכול להיות בבית משפט השלום, אם סכום התביעה הוא עד 2.5 מליון ₪ או בבית המשפט המחוזי במידה והסעד אותו אתם מבקשים כולל גם צו עשה אשר בית משפט השלום אינו מוסמך לתת.

צו עשה הוא צו המורה לצד השני לנקוט בפעולה כלשהי ולא רק לחדול מלעשות משהו. לדוגמה, מקרה של ר', ג' יכולה לבקש צו מניעה שימנע מר' מלהשתמש בחומרים שלה מעתה והלאה או צו עשה להשמיד את החומרים המודפסים או להעביר אותם לידיה של ג', למחוק אותם משרתיה ומחשביה של ר' ומכל מקום בו פורסמו.

אז עכשיו ברור וידוע כי אסור להעתיק בלי רשות מאף אחד. לא חומרים, לא טקסטים, לא תמונות, לא איורים ויש גם מה לעשות משפטית בנושא.

אבל לפני זה גם יש מה לעשות מוסרית, פשוט לא להעתיק. היו יצירתיים, צרו ויצרו את החומרים שלכם בעצמכם. אתם מאגר של ידע וניסיון רב ועצום: השתמשו בו.

אל תפגעו בבעלי עסקים אחרים ואל תפרו את החוק, חישבו תמיד, מה היה קורה אם מישהו היה עושה את זה לכם?

ועוד מילה על העתקות; אסור להעתיק ללא רשות לשום מטרה, גם לא בפייסבוק הפרטי, גם לא למטרות צדקה וגם שלא למטרות רווח. פשוט אסור. אבל אפשר לבקש רשות. ולפעמים כשמבקשים רשות, נוצרים שיתופי פעולה נהדרים ומפרים. מומלץ לנסות. זה בטוח יותר נעים מסיכון של תביעה משפטית.

הכותבת היא עו"ד בתחום האזרחי- מסחרי מיסדת המיזם החברתי " עסק משפטי- עו"ד צמוד לכל עסק קטן ובעלת אומיאל פדידה חברת עורכי דין.

ההתכתבות באמצעות מסרונים בוואטסאפ והפעילות הענפה ברשתות החברתיות, מהווים קרקע נרחבת להתבטאויות והתנהגויות חברתיות המעלות שאלות בנושא הוצאת דיבה ולשון הרע.

"האם אני יכול לתבוע את המעסיק על לשון הרע בגלל שהוציאו אותי מקבוצת הוואטסאפ של העבודה?" שאל עובד באחד הפורומים המשפטיים.

השאלה, אשר לכאורה התשובה לה נראית פשוטה, מעוררת תהיות רבות לגבי התנהלות והתנהגות חברתית ברשת. הרשתות החברתיות והסוגיות העולות מן השימוש בהן, הן סוגיות חדשות יחסית בעולם המשפט ועדיין לא ניתן למצוא פסיקה רחבה בנושא, על מנת לבסס כיוון משפטי חד משמעי.

נראה כי עצם הוצאת אדם מקבוצה ברשת החברתית אינה מהווה עילה לתביעת לשון הרע, אולם ניתן לבחון את הסוגייה מכמה כיוונים על מנת לבסס החלטה על כך.

למשל, השאלה מה מתרחש באותה הקבוצה לאחר שיצא ממנה. אם לאחר שהוצא מהקבוצה הקבוצה ממשיכה להתנהל כרגיל ואף אחד לא מגיב על המהלך, נראה כי אין עילה לתביעה. אולם אם בעקבות הוצאתו של אדם מן הקבוצה מתרחשים דיונים על הוצאתו, מדוע הוצא, מועלות השערות לכאן ולכאן והקבוצה מנהלת שיח על אותו אדם, הרי שניתן לטעון כי הוצאת אותו אדם מן הקבוצה גרמה לו להשפלה, ביזתה אותו ופגעה בו. כל שכן כאשר מדובר על קבוצה של אנשים המכירים זה את זו היטב, כקבוצה של עובדים העובדים יחד אצל אותו מעסיק.

כמובן, שהרבה מהפרשנות לעניין תוצאת הוצאת האדם מן הקבוצה תלוי גם בנסיבות האירוע. מדוע הוחלט להוציא אותו מן הקבוצה? לדוגמה; במקרה שהאדם הוצא מן הקבוצה בשל התנהגותו הפוגענית והשתלחויותיו בחברי הקבוצה האחרים, נראה כי ההוצאה מן הקבוצה היא לגיטימית לחלוטין ואפילו מומלצת על מנת להגן על שאר חברי הקבוצה מפניו. אולם, אם ההוצאה מן הקבוצה נבעה בשל החלטה של אחד מחברי הקבוצה או חלק מהם, כי אין אותו אדם מתאים או ראוי להשתייך לקבוצה, הרי שהוצאתו מסיבה זו משולה לחרם חברתי אשר הינו פוגעני ומשפיל ויתכן כי ניתן יהיה במקרים מסויימים לבסס עילה לתביעה בגין כך.

לעיתים מוקמות קבוצות בווטסאפ אשר אינם כוללות בכוונה תחילה חברים, אשר לכאורה השתייכותם לקבוצה נראית כטבעית. כמובן שלא ניתן להכריח קבוצת אנשים לכלול אדם מסוים בקבוצה אותה הקימו, מצד שני בסיטואציות מסויימות יכולה עצם פתיחת הקבוצה, אשר כוללת את כל המשתתפים הטבעיים מלבד אחד, לגרום להשפלתו וביזויו. לדוגמה: קבוצה של כל ילדי הכיתה אשר רק ילד אחד אינו חבר בה ואף לא יודע על קיומה. ברור לכל כי אותו הילד, עת יגלה כי מתקיימת פעילות חברתית ענפה ברשת אשר בכוונה תחילה אינה כוללת אותו, ירגיש מושפל ונעלב ואולי אף יחווה תחושה של חרם חברתי.

ככל שהתקשרות הבינאישית עוברת להתנהל ברשת וברשתות החברתיות, כך גדלות ומתעצמות הסוגיות המשפטיות החדשות אשר בית המשפט יאלץ להתמודד עמן בעתיד.

האם כדאי להגיש תביעת לשון הרע? גם אם אדם חש מושפל ונפגע מעצם הוצאתו מן הקבוצה, יש לשקול היטב האם הדבר מצדיק הגשת תביעה. הסיבה היא שקיים עדיין חוסר וודאות רב לגבי האפשרות לצפות מראש את תוצאות הפסיקה, בענינים הנובעים מלשון הרע ברשת. סיכויי התביעה תלויים רבות בשופט עצמו אשר אליו נותב התיק וכלל לא בטוח האם יראה את התביעה כלגיטימית או כקטנונית.

כמו כן, ההליך המשפטי בתביעות לשון הרע הוא ארוך ונדרשות בו הוכחות רבות, כאשר לעיתים ההתמודדות עם העולה בהוכחות ובעדויות במסגרת ההליך המשפטי, הופכת להיות קשה ופוגעת יותר, מהפרסומים המקוריים אשר בעטיים הוגשה התביעה מלכתחילה.

לעיתים, אם מוציאים אתכם מקבוצת וואטסאפ, ניתן פשוט להתעלם ולהמשיך הלאה בחייכם כאילו דבר לא קרה. ואם בכל זאת הדבר מדיר שינה מעינכם, מומלץ להתייעץ תחילה עם עורך דין העוסק בתחום על מנת לבדוק את סיכויי וכדאיות התביעה במקרה הספציפי שלכם.

ומה לגבי התבטאויות אלימות וקללות בקבוצות וואטסאפ? על זה בפוסט הבא. 

עו"ד אפרת אומיאל פדידה עוסקת במשפט אזרחי -מסחרי, דיני רשת ולשון הרע
מגשרת עסקית ונוטריונית.

עו"ד אפרת אומיאל פדידה,  LL.M במשפט וטכנולוגיה

התאבדותו של אריאל רוניס ז"ל  בעקבות השמצות בפייסבוק ותביעתה של אריאנה מלמד על שנקראה "מטורפת" באח הגדול העלתה למודעות את הנושא של תביעות לשון הרע והנזק הנפשי העצום אשר עלול להיגרם לאדם אשר שמו הטוב הוכפש ונרמס על ידי אחר.

גם בעלי עסקים חשופים לשני הפנים של תביעות לשון הרע: מהצד המשמיץ עסקים אחרים ומהצד הסובל מהשמצה של לקוחות או מתחרים. חשוב לדעת כי חוק איסור לשון הרע קובע פיצוי של עד 100 אלף ₪ ללא הוכחת נזק על הפצת לשון הרע. על פי התנאים הקבועים בחוק מספיק להשמיע את דבר לשון הרע בפני אדם אחד בלבד והדבר יחשב ללשון הרע. ועל כן נדמה כי הרצון לתבוע תביעות לשון הרע צצות לאחרונה כפטריות אחר הגשם. אחר הסיבות המרכזיות לכך היא העולם הטכנולוגי עטור אמצעי הפרסום והתקשורת בו אנו חיים. בניגוד לעבר שבו ההפצה להמונים היתה בידי אנשי תקשורת ועיתונות בלבד, בעידן האינטרנט כל אדם הפך להיות למשדר אשר בקצה אצבעותיו היכולת להרוס ולפגוע באחר תוך חשיפת דעותיו לעשרות, מאות ואף אלפים ממכריו וחבריו הוירטואליים ברשתות החברתיות ובאפליקציות השונות דוגמת פייסבוק ווואטסאפ וגם בדוא"ל.

ידנו "קלה על ההדק" ואנו יכולים בין רגע לשגר את מחשבותינו והרהורי ליבנו על אחרים לנמענים רבים ולגרום לנזק רב. גם לנו כבעלי עסק יכול להיגרם נזק עצום מלקוח לא מרוצה אשר בחר להשמיץ אותנו באינטרנט. קיימים אינספור מקרים בהם בעלי עסקים נפגעו בצורה משמעותית מדברים אשר נכתבו על שירותיהם ברשת ולעיתים הנזק הוא כה גדול עד שבעל העסק נאלץ לסגור ולהפסיק את הפעילות כפי שקרה למשל לבעל צימר בצפון בעקבות פוסט משמיץ אותו כתב גולש לאחר השהות במקום.

הבעיה היא שלא תמיד ניתן לדעת מי עומד מאחורי הפרסום ואילו אינטרסים הוא משרת כך למשל יתכן והעומד מאחורי הפרסומים הוא עסק מתחרה אשר מטרתו להרוס אתכם על מנת שהוא יוכל להצליח.

השמיצו אתכם? מה ניתן לעשות כדי למזער את הנזק?

• לתת את הגירסה שלכם : כמובן שלא ניתן למנוע ממשהו לפרסם לשון הרע עליכם, אולם ניתן להקטין את הנזק באמצעות תגובה לפרסום, המסבירה ומבהירה את הדברים מנקודת מבטכם. בעלי עסק נוטים להתעלם מהשמצות והכפשות ברשת ואז הגולשים נותרים עם גרסת המשמיץ בלבד. עדיף להגיב ולכתוב את הגרסה שלכם.  שימו לב כי בעת הכתיבה אינכם משתמשים בלשון הרע בעצמכם. הקפידו שהתגובה תהיה מנוסחת היטב ותיצור רושם טוב עליכם כבעלי עסק.

• לצאת בקמפיין יחסי ציבור לשיפור תדמית העסק: זה הזמן לחשוף לעולם א כל הדברים הטובים שהעסק שלכם עושה עבור אחרים. אתם נוהגים לתרום לנזקקים? השתתפתם באירוע למען מטרה חשובה? עשית טוב לאחרים? זה הזמן לפרסם זאת הן באתר ובעמוד הפייסבוק שלכם והן באמצעי התקשורת הקונבנציונליים. עדיין לא עשיתם משהו מסוג זה? זה הזמן ליזום כזו פעילות.

• להתיעץ עם עו"ד טרם הגשת תביעת לשון הרע: הגשת תביעה כרוכה בעלויות גבוהותעבור התובע ועל כן, על מנת להימנע מתביעות סרק מומלץ להיוועץ עם עורך דין המומחה בתחום לשון הרע על מנת שייתן חוות דעתו על סיכויי התביעה והתאמתה להפרת חוק איסור לשון הרע.

כיצד להימנע מלהיתבע על לשון הרע?

1. הבעת דיעה היא חלק מחופש הביטוי, אולם כשאתם מביעים דיעה ברשת תמיד סייגו את הדברים בכך שתכתבו "לדעתי" או "מהחוויה שלי" ולעולם אל תציגו את הדברים כעובדה.

זכרו: העולם הוא שקוף! כל מה שנמצא ברשת יכול להגיע לכל אחד ואחת בעולם. כן, גם אם זה בקבוצה סודית, כן גם אם רק שלחתם את זה לחבר/ה הכי טוב/ה.

השתמשו תמיד במילים עדינות ומנומסות, לא משנה עד כמה אתם כועסים על התבטאות של מישהו הימנעו מלקלל, להשמיץ, לאיים וכ"ו.

הימנעו מלהביע דיעות קיצוניות בנושאים השנויים במחלוקת, כבעלי עסק עליכם לחשוב מה לקוחות פוטנציאליים יחשבו למקרא הדברים. למרות שחופש הביטוי הוא חשוב עדיף להימנע מלפרסמו בריש גלי מאחר וזה יכול לפגוע בכם בעתיד. זכרו כי אתם הפנים של העסק שלכם וכל דבר אותו אתם אומרים או מבטאים משפיע ישירות על התדמית של העסק.

הימנעו מלחשוף אחרים מידע וסודות של אחרים ברשת או לפרסם תמונות של חרים ללא קבלת רשות מהם.