Tag Archives: עו"ד דיני חוזים

ג' מנחת סדנאות מומחית בתחומה נדהמה לגלות כי ר' שהשתתפה בסדנה שלה העתיקה אחד לאחד את כל החומרים מהסדנה וכעת משתמשת בהם בעצמה בסדנאות אותן היא מנחה. נסערת וכועסת כתבה ג' פוסט בפורום בעלי עסקים, אולם התגובות היו מיאשות עוד יותר. האם הכל פרוץ, הכל מותר ואין גבולות חוקיים בשיווק?

מאת: עו"ד אפרת אומיאל פדידה

בעלי עסקים קטנים נתקלים לא פעם, במהלך הניהול השוטף של העסק, במקרים משפטיים כאלה ואחרים מול לקוחות, קולגות, וספקים.

אולם ברוב המקרים בוחרים שלא לפעול משפטית בשל העלויות הכספיות והרגשיות הכרוכות בכך. לצערי, מערכת המשפט שמטרתה היא להגן על מקרים של הפרת חוזה, הפרת זכויות יוצרים, לשון הרע ועוד נושאים האופיינים לניהול עסקים, אינה עומדת בעומס הפניות, ההליכים מאוד ארוכים ומסורבלים ובסופו של דבר מסתיימים הרבה פעמים בפשרה מאכזבת לשני הצדדים.

הבעיה אינה נעוצה בחוק עצמו, שדווקא מכיל סעיפים רבים המגנים בחוקים שונים מפני הפרות חוזה, עוולות מסחריות, פגיעה במוניטין, גניבת סוד מסחרי, הפרת זכויות יוצרים ועוד. התגובות שג' קבלה בפורום היו מייאשות מאחר ומצד אחד היתה הזדהות "גם לי זה קרה" אחרות היו " תתבעי אותה! מלווה בהמלצה על עו"ד "תותח" שיוכל לטפל בסוגיה" והיו כאלה שאמרו " תתעלמי זו מחמאה שמעתיקים ממך" או המתסכל ביותר " עזבי אל תתעסקי עם זה, זה יקר, מעצבן ורק יגרום לך יותר סבל".

אז מה עושים? מתעלמים? הרי ככל שיותר ויותר בעלי עסקים יתעלמו מהמקרים הללו, הם ילכו ויתעצמו עד שיקשה עלינו מאוד לנהל עסקים וזה בודאי יפגע בתחרות ההוגנת.

הבא נתחיל מהחוק; חוק זכות יוצרים תשס"ח-2007 מגן על כל החומרים הכתובים ומועברים בסדנה כיצירה מקורית אשר אסור להעתיק או לשכפל אותה. כדי לזכות בהגנה יש כמובן לתעד את החומרים ולהוכיח כי ג' היא היוצרת המקורית שלהם ולא העתיקה אותם מאחרים.

מומלץ להכין חומרים כתובים, מוקלטים או מצולמים של הסדנה ולשלוח אותם לעצמכם באמצעות דוא"ל, על מנת שתהיה הוכחה למועד יצירתם.

חשוב לדעת שלא צריך לרשום את זכויות היוצרים בשום מקום וההגנה היא אוטומטית על כל יצירה מקורית. אולם, אם מדובר רק ברעיון, למשל רעיון לפתח סדנה בתחום מסוים, אין הגנה על הרעיון, רק על המימוש שלו. זאת אומרת על מסמך כתוב למשל, המתאר את אופן הביצוע של הסדנה והחומרים שיועברו בה.

דבר נוסף הוא הפרה של זכות הנקראית "זכות מוסרית". זו הזכות של היוצר ששמו יופיע על היצירה. כשאתם לא מציינים מי היוצר, אתם מפרים גם זכות זו ואז ההפרה גדולה יותר.

מה יכולה ג' לעשות? כמובן שלפנות לר' במכתב רשמי (לפני מכתב מעו"ד) ולדרוש ממנה להפסיק להעתיק ולהפיץ את החומרים וכן להתריע, כי במידה ולא תחדל, תפנה ג' לטיפול משפטי.

לצערי, ברוב המקרים, בעלי העסקים המפרים פשוט מתעלמים ממכתב כזה (התופעה נפוצה גם בהתנהלות מול חברות גדולות) ואז אין ברירה אלא לפנות במכתב מעורך דין.

גם כאן העניין לא פשוט מאחר ולא כל המכתבים מעורכי דין זהים.

איך יודעים שעורך דין כתב לכם מכתב טוב ואפקטיבי? המכתב צריך לכלול את העובדות הנטענות בצירוף מספר מסמכים או התכתבויות המעידות על השתלשלות העניינים ( למשל טופס הרשמה ותשלום לסדנה של ג'), טענות משפטיות וציטוטי החוקים והסעיפים הרלוונטים. רצוי שתהיה במכתב הצעה לפשרה בטרם נקיטת הליך משפטי, על מנת לאפשר לצד השני "לרדת מהעץ" ולתקן את ההפרה, בעלות קטנה יותר מאשר יאלץ לשלם בעתיד, לו יגיע הנושא לפתחו של בית המשפט.

חשוב לציין כי הפיצוי הכספי הקבוע בחוק על הפרת זכות יוצרים, ללא הוכחת כל נזק, הוא עד 100,000 ₪! רוב בעלי העסקים יעדיפו להימנע מתביעה כזו, אם הם סבורים כי אתם רציניים ולא תהססו לפעול בנושא.

אולם, יש גם עקשנים. כאלה הבטוחים בצדקתם ואינם מוכנים להתפשר לפני.

במידה ו ר' היא אחת מאלה, לא תיוותר בידי ג' ברירה והיא תוכל להגיש נגדה תביעה בבית המשפט.

גם כאן קיימות שתי אפשרויות; תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ותביעה בבית משפט רגיל.

בבית המשפט לתביעות קטנות סכום התביעה יכול להיות עד 33,400 ₪ בלבד ואין אפשרות להיות מיוצג על ידי עו"ד. הדבר מוזיל כמובן את עלויות ההתדיינות. גם האגרה היא רק אחוז אחד מסכום התביעה בשונה מ 2.5% בבית משפט רגיל.

כמו כן, לתביעה מצרפים את כל ההוכחות ומתקיים דיון אחד בלבד, אשר בסופו ניתן פסק דין. היתרונות של ההליך שהוא מהיר יחסית, אולם לא ניתן להעלות סוגיות הדורשות הוכחות מורכבות, כי במקרה כזה התובע עלול למצוא את עצמו מועבר, על ידי השופט, לבית משפט רגיל (השלום או המחוזי בהתאם לעניין). בנוסף הפיצוי הנקבע בפסקי הדין בתביעות להפרת זכויות יוצרים בבית המשפט לתביעות קטנות, הינו נמוך משמעותית מהפיצוי אשר ניתן לקבל בבית משפט רגיל. אולם שם כאמור גם ההוצאות גדולות יותר.

בבית משפט רגיל כבר צריך יצוג של עו"ד, אם כי על פי חוק, אתם גם יכולים לייצג את עצמכם. אולם יש אמרה ידועה בקרב עוה"ד: "עו"ד המייצג את עצמו מייצג טיפש" ולכן לא מומלץ לייצג את עצמכם ולא משנה מהי השכלתכם.

הליך בבית משפט יכול להיות בבית משפט השלום, אם סכום התביעה הוא עד 2.5 מליון ₪ או בבית המשפט המחוזי במידה והסעד אותו אתם מבקשים כולל גם צו עשה אשר בית משפט השלום אינו מוסמך לתת.

צו עשה הוא צו המורה לצד השני לנקוט בפעולה כלשהי ולא רק לחדול מלעשות משהו. לדוגמה, מקרה של ר', ג' יכולה לבקש צו מניעה שימנע מר' מלהשתמש בחומרים שלה מעתה והלאה או צו עשה להשמיד את החומרים המודפסים או להעביר אותם לידיה של ג', למחוק אותם משרתיה ומחשביה של ר' ומכל מקום בו פורסמו.

אז עכשיו ברור וידוע כי אסור להעתיק בלי רשות מאף אחד. לא חומרים, לא טקסטים, לא תמונות, לא איורים ויש גם מה לעשות משפטית בנושא.

אבל לפני זה גם יש מה לעשות מוסרית, פשוט לא להעתיק. היו יצירתיים, צרו ויצרו את החומרים שלכם בעצמכם. אתם מאגר של ידע וניסיון רב ועצום: השתמשו בו.

אל תפגעו בבעלי עסקים אחרים ואל תפרו את החוק, חישבו תמיד, מה היה קורה אם מישהו היה עושה את זה לכם?

ועוד מילה על העתקות; אסור להעתיק ללא רשות לשום מטרה, גם לא בפייסבוק הפרטי, גם לא למטרות צדקה וגם שלא למטרות רווח. פשוט אסור. אבל אפשר לבקש רשות. ולפעמים כשמבקשים רשות, נוצרים שיתופי פעולה נהדרים ומפרים. מומלץ לנסות. זה בטוח יותר נעים מסיכון של תביעה משפטית.

הכותבת היא עו"ד בתחום האזרחי- מסחרי מיסדת המיזם החברתי " עסק משפטי- עו"ד צמוד לכל עסק קטן ובעלת אומיאל פדידה חברת עורכי דין.

עסקה מתמשכת מקנה למתקשרים בה אפשרויות ביטול ייחודיות שאינן קיימות בעסקה רגילה. לא תמיד יודע הלקוח כי העסקה עליה חתם נחשבת לעסקה מתמשכת. עו"ד אפרת אומיאל פדידה מסבירה כיצד ניתן לזהות שהתקשרתם בעסקה מתמשכת וכיצד ניתן לבטלה.

מאת: עו"ד אפרת אומיאל פדידה

א' התקשרה בהסכם עם חברת יחסי ציבור למתן שירותי יחסי ציבור לעסק. לאחר מספר חודשים מאחר ולא היתה מרוצה רצתה א' לבטל את העסקה. בהסכם נכתב כי עליה להודיעעל הפסקת השירות 30 יום מראש ובכך היתה החברה גובה ממנה חודש נוסף. א' היתה מעוניינת לבטל את העסקה מיידית ולא לשלם על חודש נוסף של שירות שאיננה מרוצה ממנו.

 כאשר פנתה למשרדנו לייעוץ הסתבר כי את העסקה עליה חתמה ניתן לסווג כעסקה מתמשכת ועל כן חלים עליה הוראות החוק לעסקה כזו וניתן לבטלה תוך 3 ימים מיום מתן ההודעה ולא 30 יום כפי שקבעה החברה ובכך לחסוך את עלויות החודש הנוסף.

לא תמיד יודע הלקוח באיזה סוג עסקה הוא מתקשר ואז כשהוא רוצה לבטל את העסקה לא ברור אילו הוראוןת חלות על ההסכם. לרוב הצרכנים ידוע, מה הם התנאים לביטול העסקה. אך לא כולם יודעים, כי קיימים סוגים שונים של עסקאות, אשר ההתמודדות עם ביטול כל אחת מהן היא שונה.  

מהי עסקה מתמשכת?

כיצד ניתן לזהות כי מדובר בעסקה מתמשכת? כיצד ניתן לבטלה   ומה ניתן לעשות במידה והצד השני מסרב לבטלה?

עסקה מתמשכת מוגדרת בסעיף 13ג' (א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981. מדובר בעסקה לרכישת מוצרים או שירותים באופן מתמשך שכוללת גם תוספות ושינויים לאותה עסקה שלא נחשבים לעסקה חדשה. המדובר גם בעסקאות אשר משך ההתקשרות ידוע מראש כמו למשל מנוי לשנה וגם בעסקאות אשר הם עד להודעת ביטול  כמו עסקאות מול חברות הסלולר. עסקאות בנושאי הספקת גז אינן נחשבות לעסקה מתמשכת.

מהסעיף עולה כי עסקה מתמשכת היא כל עסקה לרכישה מוצרים או שירותים הנמשכת לאורך זמן. דוגמאות לעסקה מתמשכת: מנוי לחדר כושר, עסקה עם חברת כבלים, ספק אינטרנט, חבילה לטלפון סלולרי. זאת אומרת כל עסקה אשר כל עוד לא הודיע הלקוח על הפסקתה, השירות נמשך ועל הלקוח לשלם עבורו.

סממן נוסף שיעזור בזיהוי עסקה מתמשכת: התשלום בגין העסקה בדרך כלל מתבצע באמצעות הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי, וחשבונו של הלקוח מחויב בכל חודש בגין השירות הניתן לו במסגרת העסקה המתמשכת.

החובות החלות על בעל העסק בעסקה מתמשכת:

בעסקה מתמשכת חלות חובות על בעל העסק מכוח חוק הגנת הצרכן. קיימת רשימה סגורה של פרטים, אותם חייב העוסק לגלות ללקוח המעוגנת בסעיף 13ג' לחוק:

בעל העסק חייב ליידע את הלקוח שיש לו זכות לבטל את העסקה המתמשכת ואת הדרכים שבהן הוא יכול לעשות זאת. בעל העסק חייב להסביר אם מדובר בעסקה לתקופה לא ידועה מראש (בלתי קצובה) ושיהיה עליו לתת פרט מזהה כדי לבטלה.

אם מדובר בעסקה לתקופה ידועה מראש (קצובה) על בעל העסק לידע את הלקוח מהי אותה תקופה ומתי היא מסתיימת.

על בעל העסק לפרט בפני הלקוח מהם התשלומים שיהא עליו לשלם במידה וירצה לבטל את העסקה במידה ויש כאלה ואת אופן חישובם במידה ונקבע.

בעל העסק צריך למסור ללקוח את פרטי ההתקשרות עמו כולל כתובת, מספר טלפון, מספק פקס וכתובת דואר אלקטרוני אשר באמצעותם יוכל הנלקוח לשלוח את הודעת הביטול.

במידה והעסקה בין הצדדים נערכה בכתב, על בעל העסק לכלול פרטים אלה בחוזה בין הצדדים. במידה והעסקה המתמשכת נעשתה בעל פה,  ימסור בעל העסק ללקוח מסמך בכתב הכולל כל הפרטים שפורטו בסעיף זה, וזאת לא יאוחר ממועד הספקת השירות.

מעבר לכך, חלה חובה על בעל עסק לציין את הפרטים הללו גם בכל חשבונית, קבלה או הודעת תשלום, אשר נשלחות ללקוח. כמו כן, פרטי בעל העסק ותנאי ביטול חייבים להיות מפורסמים באתר האינטרנט של העוסק (סעיף 13ג (ה) (1) לחוק הגנת הצרכן).

במידה ובעל העסק לא ביצע את האעמור בסעיפים אלה, קמה ללקוח עילת לתביעה נגדו.   

ביטול עסקה מתמשכת:

כדי לבטל עסקה בה חשבונו של הלקוח מחויב בכל חודש, חייב בעל העסק שהוא הצד השני לעסקה, לבטלה בתוך 3 ימים מיום הודעת הלקוח או דרישתו לביטול העסקה. במידה והודעת הביטול הועברה על ידי הלקוח בדואר רשום, אזי העסקה צריכה להתבטל בתוך 6 ימים מיום שליחת הודעת הביטול.

סעיף 13ד (א)  לחוק הגנת הצרכן, קובע את דרכי הביטול של עסקה מתמשכת בעל פה; בטלפון או פיזית במקום העסק, או בכתב בדואר רשום , דוא"ל או פקס לבית העסק.  סעיף 13ד(ב) מתייחס לפרטים אותם יש לציין בהודעת הביטול; שם הלקוח, מספר תעודת הזהות שלו ובמידה והודעת הביטול נמסרה בעל פה פרט מזהה נוסף אשר הוסכם בין הצדדים במועד ההתקשרות.

במידה והודעת הביטול נמסרה בעל פה, מומלץ ללקוח להקליט את השיחה ולשמרה כאסמכתא לניהולה.

אולם למרות שניתן על פי חוק, למסור את ההודעה בעל פה, בהחלט מומלץ להודיע על ביטול עסקה בכתב, ולשמור את האסמכתא המעידה על העברת ההודעה. כך, אם ההודעה לביטול העסקה תועבר באמצעות פקס, רצוי לשמור את אישור הפקס, המעיד על שליחתו ומסירתו ליעדו. אם ההודעה המודיעה על ביטול הועברה בדואר רשום, יש לשמור אץ אישור הדואר רשום.

קיימת חשיבות לבירור פרטי הנמען, ומומלץ לוודא מול בעל העסק,  מהם פרטי הפקס או הכתובת למשלוח דואר רשום או כתובת הדואר אלקטרוני המדויקים. כמו כן, לאחר משלוח ההודעה, ניתן לוודא שאכן ההודעה על ביטול העסקה התקבלה והפעולה בוצעה כראוי.

אולם למרות כל אמצעי הזהירות והבדיקה, קיימים מקרים בהם הצד השני לעסקה אינו ממהר כל כך לבטל את העסקה, ןעל כן חשוב לשמור על האסמכתא להודעת הביטול. תיעוד שמות הנציגים עימם דיבר הלקוח ופרטי הנמען הנכונים, אליהם הועברה הודעת הביטול.

כל אלה יסייעו במידת הצורך בניהול הליך משפטי קצר ואפקטיבי במידה וביטול העסקה לא בוצעה כראוי, והלקוח ייאלץ לתבוע בבית המשפט על התשלומים שחויב בהם לאחר הודעתו לביטול העסקה.

חשיבות תיעוד הודעת הביטול עלתה בפסק דין תק 18079-10-13 אברהם זנו נגד בזק בינלאומי בע"מ שניתן בבית משפט לתביעות קטנות

בפסק הדין דובר על לקוח שרכש שירותי אינטרנט מחברה מסויימת. הלקוח טען שפעל לביטול את שירות האינטרנט שרכש באחת הדרכים הקבועות בחוק. הוא טען שביטל את שירות האינטרנט ארבע שנים לפני הגשת התביעה בהודעה טלפונית. בית המשפט קבע שלא היו מספיק הוכחות להודעת הביטול שביצע הלקוח ושהטענות שלו לביטול היו כוללניות מדי מכדי שניתן יהיה להסתמך עליהן.

עוד נקבע באותו פסק הדין, כי לא מספיק שהלקוח הודיע לבעל העסק על רצונו לבטל את העסקה, חלה עליו חובה לפרט את אופן הביטול וגם לנקוב במועד ספציפי בו מתבקש הביטול. בהעדר כל הפרטים הללו, הוחלט שלא לקבל את טענותיו של הלקוח  ונקבע כי הודעת הביטול שלו לחברה לא נתקבלה.

סירוב בעל העסק לביטול העסקה:

בחודש ינואר 2017 אושרה בקשה לתביעה ייצוגית כנגד חברת נטויז'ן מהסיבה שלא עמדה בהוראות הסכם ההתקשרות עימם ולא ניתקה לקוחות מסוימים מהשירות בתוך פרק הזמן שנקבע בחוק וברשיונות שניתנו לה כספקית שירות.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי התובעים הצליחו להוכיח שהחברה לא יצרה קשר עם הלקוח במועד או שהחברה טענה שלא מיצתה את המשא ומתן עם הלקוח ולכן לא ניתקקה אותו. בית המשפט התרשם שהחברה נהגה לעכב את ביצוע הניתוק מעבר למותר לה ועל כן לא עמדה בחובות מוטלות עליה. מצד שני לא התרשם ביתץ המשפט כי החברה נהגה כך באופן שיטתי בסירובה לנתק לקוחות מהשירות או שנהגה מתוך סירוב גורף לנתק לקוחות שביקשו זאת ועל כן על ברכיבים אלה נדחתה התובענה הייצוגית.

פיצוי והחזרים בגין אי ביטול עסקה מתמשכת במועד:

במידה ובעל העסק לא ביטל את העסקה במועד הקבוע בחוק הגנת הצרכן, זכאי הלקוח לפי סעיף 13ד1 (א) לחוק, להחזר כספים אותם שילם ביתר או לקבלת פיצוי מבעל העסק בגין הפרת חוק הגנת הצרכן.

עוד קובע הסעיף כי על בעל ההעסק לברר את טענות הלקוח תוך עשרה ימים ואם מתברר שגבה סכומים בעודף עליו להשיב אותם ללקוח בתוספת ריבית והצמדה. אם סכום ההחזר נמוך מחמישים ש"ח יכול בעל העסק לזכות את הלקוח במועד החיוב הבא, אולם חלה עליו החובה לשלוח ללקוח הודעה תוך 30 יום בעניין החיוב.

כמו כן, בעל העסק מחויב לשלוח ללקוח תשובה מנומקת בכתב אודות ממצאי הבירור בתוך 21 ימים מיום פניתו.

חשוב לציין כי קיימים שירותים מיוחדים, לגביהם קיים הסדר ביטול אחר בחוק הגנת הצרכן, כגון שירותים רפואיים למינהם.

הכותבת היא עו"ד בתחום האזרחי- מסחרי בעלת אומיאל פדידה חברת עורכי דין.

מאת: עו"ד אפרת אומיאל פדידה L.L.M

~זהירות מאמר זה מכיל ספויילר~

בפרק 17 של העונה השנייה של זגורי אימפריה, מגלה אביתר אחד האחים כי רימו אותו ובמקום להחתים אותו על חוזה אמרגנות לייצג אותו כזמר, החתימו אותו על חוזה מכר של החנות שבבעלותו. כל המשפחה מתאגדת כדי לראות מה עושים על מנת לשנות את רוע הגזירה וכמובן מתכננים פעולת תגמול שלא היתה מביישת צבא של מדינה קטנה. כל זאת במקום ללכת לעורך דין ולבקש ממנו שיסייע להם בביטול החוזה בעילות של טעות והטעייה.

דיני החוזים בארץ ובעולם מבוססים על ההסכמה וההבנה  כי "חוזים יש לקיים" ועל כן קשה לבטל חוזה לאחר שנחתם על ידי הצדדים. לו היה קל לבטל חוזים, כי אז לא ניתן היה להסתמך על הסכמות בין מבצעי העסקאות; בעלי עסקים, נותני שירותים ולקוחות והיתה פגיעה מאוד קשה בשוק. על כן ברוב המקרים כאשר יש חוזה בין הצדדים הוא מהווה ראיה חותכת להסכמת הצדדים לכתוב בו.

אולם יש מקרים אותם החריג החוק, על מנת לאפשר ביטול חוזה כאשר קיימות סיבות קיצוניות אשר התרחשו במהלך המשא ומתן והחתימה על ההסכם ואשר גרמו לצדדים שלא להיות מודעים לתוכן החוזה האמיתי עליו חתמו.

סעיפי הטעות וההטעיה בחוק החוזים מאפשרים לצד אשר חתם על החוזה לבטלו בשל טעות שהתרחשה בהבנתו את החוזה. סעיף 14 לחוק החוזים מפרט מה תחשב כטעות.

אם אדם התקשר בחוזה בשל טעות וסביר להניח שאילולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה, יהיה רשאי לבטל את החוזה. חשוב להדגיש כי הטעות אינה יכולה להיות בשל כדאיות העסקה. זאת אומרת אם גילה שניתן לרכוש את אותו המוצר במחיר נמוך יותר זו לא תחשב טעות. למשל אביתר חתם על החוזה כשהוא בטוח שזה חוזה אמרגנות ליצוג שלו כזמר. אם היה יודע שמדובר בחוזה למכירת הפלאפל שלו לא היה חותם.

סעיף 14 לחוק החוזים:

טעות

14.    (א)        מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

            (ב)        מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.

            (ג)        טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.

            (ד)        "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.

הטעיה: סעיף 15 מבהיר כי ניתן גם לבטל בשל הטעיה. משמע הצד השני הטעה בכוונה את החותם על ההסכם ובכך גרם לו לטעות. גם כאן ניתן לתת את אביתר כדוגמה: כשהחתימו את אביתר על החוזה עם צ'או הסתירו ממנו את המהות האמיתית של ההסכם והטעו אותו לחשוב שהחוזה הוא חוזה לייצוג ולא חוזה מכר לפלאפל.

בקיצור אם אתם חותמים על הסכם ובדיעבד מסתבר לכם שהטעו אתכם או שעשיתם טעות שהסכמתם לתנאי החוזה כי אם הייתם יודעים מידע מסוים שהוסתר מכם לא הייתם חותמים על ההסכם ניתן לפנות לבית המשפט ולדרוש ביטול ההסכם. לפעמים באמצעות עו"ד טוב ניתן לדרוש את הביטול גם במכתב התראה טרם הגשת תביעה.

בכל מקרה, החיים זה לא "זגורי אימפריה", לפני שאתם חותמים על כל חוזה חשוב מאוד לא לזלזל ולקרוא את כל הכתוב בהסכם כולל האותיות הקטנות. זה יחסוך לכם הרבה עוגמת נפש והליכים משפטיים מיותרים.

אם אביתר היה קורא את ההסכם לפני שחתם עליו בטוח היה מבין שזה לא חוזה אמרגנות ואולי לא היה חותם עליו. מצד שני אם לא היה חותם אז מה היה נשאר מהמתח של הסדרה??

סעיף 15 לחוק החוזים:

הטעיה

15.    מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.